בס"ד

 מהי הכתובה ? הסיפור האמיתי

 

 

כמעט כל האנשים סוברים כמובן בטעות שהכתובה היא שטר קנין בו האיש קונה את האשה לעצמו כמו היתה מכנסיים או נעליים,טעות זו מקורה אצל מנגחי היהדות לדורותיהם שבאמצעותה הם מנסים לעקור את מוסד הנישואין המסורתי אורטודוכסי העובר אצלנו מאבותינו במשך דורות שלמים.אבל הסיפור האמיתי הוא: כתובה הינה מסמך הלכתי משפטי עתיק הכתוב בשפה התלמודית - ארמית המהוה חלק מטקס הנישואין היהודי ומטרתו להגן ולפרט את זכויותייה של האשה והתחייבויותיו של האיש כלפייה,על הכתובה חותמים שני עדים ובחלק מקהילות ישראל החתן נשבע שבועה חמורה בתקיעת כף על הכתוב בה.

 

 הצורך בכתובה 

הרעיון העומד מאחרייה מופיע בתלמוד בבלי והוא "שלא יהיה קל בעיניו להוציאה" דהיינו שלא ימהר להתגרש משום שיידע שלגירושין יש מחיר.

 

חיובי הכתובה

על החתן לדעת, שבשעה שהוא תוקע כף לרב המחתן וחותם על הכתובה. הרי הוא מתחייב בשלושה דברים מהתורה, ובשבעה דברים מדברי חכמים.עליו לדעת לכל החיים, שגם אם אשתו לא בסדר לטעמו,הוא לא יכול לגזול ממנה, ולעבור על דיני התורה, ועל שבועתו. אלא את שלו הוא יעשה וישאל רב במקום הצורך, מה עליו לעשות.

 

 

מהתורה 

א. מזונות. לספק לה מאכל ומשתה, די סיפוקה.

ב. כסות. לתת לה בגדים נאים לפי כבודה, ובכלל זה דיור, ריהוט, כלי בית.

ג. עונתה. שלא למנוע ממנה תשמיש המטה.

 

מדברי חכמים 

א. עיקר הכתובה. דהיינו לתת סכום של מאתיים זוז לבתולה ומאה זוז לבעולה, לכל הפחות כשיגרשנה. חוץ ממה שמוסיף לה כנהוג.

ב. לרפאותה. במקרה של חולי, עליו לדאוג לצרכי רפואתה, עם כל ההוצאות הכספיות הכרוכות בזה.

ג. לפדותה. אם נפלה בשבי, או נתפסה בבית סוהר, חייב לתת ממון עבור פדיונה. או להשתדל לפדותה בדרכים אחרות.

ד. לקוברה. אם נפטרה, חייב לדאוג לכל צרכי קבורתה.

ה. להיות ניזונת מנכסיו, ויושבת בביתו כל ימי חייה, ולאחר מותו כל ימי אלמנותה. ו. להיות בנותיה ממנו, ניזונות מנכסיו לאחר מותו, עד שיתארסו.

ז. להיות בניה הזכרים ממנו, יורשים כתובתה. לא כולל הירושה שמגיעה להם עם אחיהם מאם אחרת.[חורגת]

 

על עשרת התנאים הנ"ל הוסיפו חכמי הדורות חמשה חיובים נוספים ואלו הם :

א. שלא לישא אשה נוספת בחיי אשתו.

ב. שלא ישכנע אותה לוותר לו על כסף הכתובה. ואם יפתה אותה ותמחול לו, תהיה המחילה מבוטלת.

ג. שלא ימכור או יתן בתור משכון, דבר מהנדוניה שהכניסה לו עד שתתן לו רשות על כך.

ד. שלא יצא לחוץ לארץ, כי אם ברצונה וברשותה.

ה. שלא יגרשנה, כי אם ברצונה ורשות בית דין. כמו"כ חייב הבעל לכבד את אשתו,חמיו וחמותו וכן האשה חייבת בכבוד בעלה,חמיה וחמותה.סה"כ חמש עשרה.

לשאלות ובירורים נוספים - צרו קשר

פרטי תקשורת

הרב יוסף קדוש

נייד:  053-893-9993

ניתן לשלוח גם מסרון - SMS

 

מעבר לעמוד פייסבוק - facebook

 מעבר לעמוד יו טיוב - youtube

יצירת קשר